דלג לתוכן צמחי המרפא (עצים, שיחים, פרחים) הינם כלי הריפוי העתיק ביותר הקיים עלי אדמות. משחר האנושות ליקטו בני האדם שורשים, עלים וחלקי צמח אחרים, תחילה כמזון זמין ולאחר מכן גם למטרות טיפול וריפוי. בכל אזור על פני הגלובוס השתמשו בצמחים, בעיקר מקומיים בהתאם לתרבות, לדרך החיים ולצרכים הרפואיים של האוכלוסייה.
ברחבי העולם התפתחו עם השנים תיאוריות ופילוסופיות רפואיות מגוונות, זאת תוך כדי ניסיון קליני שצברו המרפאים הקדמוניים עם התבוננותם בחוקיות הטבע ובמטרה לייצר שפה רפואית אחידה. לאורך השנים, תוך צפייה מחקר וההתבוננות, שוכתבו טקסטים ופרוטוקולים לגבי אופן השימוש בצמחי מרפא, אשר נלמדו בבתי ספר ובמקדשים והועברו הלאה מדור לדור.
הפיטותרפיה (המינוח המדעי המודרני של השימוש בצמחי מרפא) מהווה מעין גשר בין ה"רפואה הפרמצפטית" ל"רפואה המשלימה והטבעית".
צמחי המרפא המערביים הם שהיוו למעשה את הבסיס לפיתוח תעשיית התרופות המודרנית. גם כיום, חלק מהתרופות מכילות מרכיבים טבעיים או העתקים סינתטיים של כימיקלים ממקור טבעי.כך למשל, תרופת אספירין המפורסמת הופקה מקליפת עץ הערבה.
תרופת Metformin הופקה מהצמח Galega officinalis, תרופת Digoxin הופקה מהצמח Digitalis lanata וכך גם תרופות רבות נוספות מבוססות על צמחי מרפא.
כיום רוב התרופות מבוססות על רכיב אחד או מספר מצומצם של רכיבים בעלי השפעה רפואית – זאת בניגוד לשימוש המסורתי בצמח השלם. שיטה זו מאפשרת סטנדריזציה מלאה של הרכיב הנבדק מה שמוביל למחקר מדעי מדויק ובמקרים רבים גם קבלת השפעה טיפולית מהירה יותר. כל זאת מוביל בעצם לעוצמת פעילות רבה של התרופות לעומת השימוש בצמח השלם, אך זה גם מה שמוביל לסכנות רבות כגון תופעות לוואי לא נעימות ולעיתים מזיקות ממש לבריאותנו.
אחד היתרונות הבולטים של טיפול מקיף בצמחי מרפא הוא הבטיחות שלהם: לעומת התרופות אשר בודדו מצמחי מרפא שונים ומלוות לרוב בתופעות לוואי לא נעימות במקרה הטוה ולעיתים אף למסוכנות, טיפול בצמחי מרפא לרוב אינו כרוך בתופעות לוואי משמעותיות. נחזור לדוגמת האספירין:
אחת מתופעות הלוואי המוכרות שלו היא כיבי קיבה בשל פגיעה ברקמה הרירית. מדובר בפגיעה שאינה אופיינית לצמח הערבה הלבנה או לספיראה, מהן בודדו הרכיבים ליצירת האספירין. הספיראה, כצמח שלם, אף ידועה בשל תרומתה לריפוי של כיבים ודלקות בקיבה.
בעוד הרפואה המערבית מתייחסת פעמים רבות רק לבעיה התפקודית או לאיבר הפגוע, הטיפול בצמחי מרפא מתייחס לאדם כ"שלם" מתוך האמונה כי ריפוי אמיתי הינו ריפוי של גוף ונפש יחדיו.
ברפואת הצמחים ננסה להבין את שורש הבעיה של המטופל, זאת שגרמה לכל אותם סימפטומים ותופעות מהם הוא סובל. הטיפול הינו רב מערכתי ומשקם כאשר מטרתו הסופית תהייה טיפול בשורש הבעיה, במקביל למענה לסימפטומים הקיימים כעת.
התאמת פורמולת צמחי מרפא נעשית לאחר תשאול מעמיק בקליניקה ופענוח בדיקות דם. במידה והמטופל או המטופלת לוקחים תרופות מרשם אבצע בדיקה מקיפה ואוודא שאין קונטרא אינדיקציות בין תרופות המרשם לצמחים שבחרתי להכניס לפורמולה.
לאחר מכן ארשום מרשם בהתאמה אישית למטופל ומטרות הטיפול ואשלח את ההזמנה לאחד מבתי המרקחת הייעודיים שירקחו את הפורמולה.
קיימות מספר שיטות מיצוי של צמחי המרפא:
חליטה: מתאימה לטיפול עדין יותר ומהווה פעמים רבות חלק מטיפול בכאבי בטן עוויתיים, כאבי ראש והרגעת מתח עצבי.
סירופ: שיטת מיצוי שמתאימה מאוד לילדים. בשיטה זו ניתן להשתמש להכנת פורמולת לטיפול ומניעת מחלות חורף, טיפול בהפרעות קשב וריכוז ועוד.
טינקטורה: תמצית המתקבלת לאחר השרייה של צמח במים ובאלכוהול. שיטת מיצוי זו נפוצה מאוד בקרב מטפלים בצמחי המרפא מכיוון שהיא מבטיחה מיצוי שלם של סך חלקי הצמח, בנוסף שיטה זו מבטיחה ספיגה מהירה וכתוצאה השפעה מהירה יותר על הגוף.
מיצוי יבש: מדובר בשיטת מיצוי מודרנית ונפוצה מאוד בעולם כיום. המיצוי היבש מושג ידי ייבוש הצמח: ייבוש בהתזה – בחימום עדין וייבוש בהקפאה. האבקה המתקבלת הינה עשירה ומרוכזת במיוחד בחומרים פעילים. את האבקה ניתן לצרוך בכמוסות, טבליות, או כאבקה עצמה על ידי דילול במעט מים.
Optimized by Seraphinite Accelerator
